לטפס על החומה הסינית המושלגת

בבוקר של היום השני שלי בבייג'ינג הצטרפתי לקבוצה מאורגנת שיצאה אל החומה הסינית המפורסמת. היינו קבוצה קטנה יחסית של חמישה אנשים. אני משערת שזה בגלל שהיה קר מאד, ואולי גם בגלל שירד המון שלג. התכנון המקורי שלי היה לנסוע לקטע המאתגר יותר של החומה, Jingshanling, אבל בבית המלון שלי הודיעו לי שהכניסה לקטע ההוא חסומה בגלל השלג. אז נאלצתי להתפשר ולנסוע לקטע Mutianyua, שנחשב ליעד מספר 2 של המטיילים בבייג'ינג. יעד מספר 1, אם שאלתם את עצמכם, הוא קטע Badaling, שבעונת התיירות יכול להיות עמוס וצפוף במיוחד.

אז עליתי על המיניבוס הקטן ועשיתי את דרכי יחד עם הקבוצה לקטע Mutianyua. את הסיור המאורגן הזמנתי דרך בית המלון שלי, Beijing Double Happiness Courtyard Hotel ואני חייבת לציין שהייתי מאד מרוצה מהמדריכה. היא דיברה באנגלית מובנת, על אף המבטא הסיני הבולט שלה, וסיפרה לנו על המקומות לאורך הדרך בצורה מעניינת ביותר. ואז הגענו לחומה הסינית. המיניבוס תפס מקום חנייה במגרש החנייה המושלג של החומה ואנחנו ירדנו ועשינו את דרכנו אל שער הכניסה. המדריכה שילמה את דמי הכניסה ואמרה לנו להגיע לשער הכניסה בעוד שעתיים וחצי. "עד אז, תבלו ותסתובבו בחופשיות על החומה," היא אמרה לנו.

עלינו במדרגות המושלגות אל החומה הסינית. ה-חומה הסינית! זו שתמיד ראינו בתמונות ושמענו שרואים מהחלל… רק שמענו, כי האמת היא שלא רואים את החומה הסינית מהחלל. אבל זה לא משנה בכלל. לעמוד על החומה הסינית זו חוויה, ללא כל קשר למה שרואים מהחלל. והחומה הסינית הופכת לחוויה עוד יותר גדולה ברגע שהיא מכוסה בשלג ובקרח, באמצע חודש דצמבר. התחלנו לטפס במעלה מדרגות התלולות של החומה ונאחזנו בחוזקה במעקה שעמד לצד המדרגות, כי אם לא היינו עושים זאת, וודאי היינו מחליקים. הגענו למגדל השמירה הראשון ועלינו במדרגות, שהיו תלולות במיוחד, אל קומת התצפית. מסביב הכול היה שלג. הרגשתי על גג העולם. ואז ירדנו והמשכנו לטפס במעלה המדרגות התלולות, עברנו עוד שני מגדלי שמירה עד שהגענו לקצה של החומה. ההמשך היה הרוס וטרם שופץ. אי אפשר היה להמשיך מהנקודה ההיא. וזה היה מצוין, כי נשאר לנו קצת פחות משעה בכדי להגיע חזרה אל שער הכניסה.

התחלתי לעשות את הדרך חזרה, במורד המדרגות, יחד עם אדם נוסף שלקח חלק בסיור המאורגן. הוא הגיע מהודו לבייג'ינג במסגרת עבודתו. היו לו רק כמה ימים בעיר, לפני שהיה צריך לחזור חזרה למולדתו. וכמובן שהחומה הסינית הייתה אחת מהאטרקציות שהרגיש שהוא חייב לראות. לא היה לו אכפת מהשלג. 

היו מעט מאד אנשים על Mutianyua. היו רק כמה עשרות סינים לאורך כל הדרך, שהתלהבו יותר מאיתנו ופחות מהחומה. הם ביקשו להצטלם עם התייר ההודי וכשאני ניסיתי להצטלם לבדי על רקע החומה הסינית, אחד מהסינים נדחף לתמונה והורה לאשתו לצלם. אנחנו, לעומתם, התלהבו מהמדרגות התלולות, מהשלג הלבן, מהגבעות המושלגות שעטפו את החומה הסינית מכל עבר, מהקור, מהטיפוס המאתגר… אם אתם אנשים שאוהבים אתגרים, ואם תמיד חלמתם לטפס על חומות מושלגות, אני ממליצה לכם בחום לעשות את דרככם אל החומה הסינית בחורף.

הגענו בזמן לנקודת המפגש. עלינו על המיניבוס והמדריכה אמרה שהיא התרשמה מאיתנו מאד. "ראיתי איך טיפסתם על החומה, בשלג ובקרח. אתם גיבורי על," אמרה.

___

בפוסט הבא אספר לכם על המשך הסיור, שכולל קברים ופנינים. שווה לחכות!