לאכול בסינית

לפני שיצאתי לטיול שלי לסין, מכרים רבים הזהירו אותי מפני האוכל. "שמענו שיש בתוך האוכל כל מני דברים שזזים," הם אמרו לי, בין היתר. אבל האמת היא שהסינים אוכלים אוכל נורמאלי לגמרי, וכמו כל חברה אחרת בעולם, גם כמה מאכלים ייחודיים ומשונים להפליא. אם אתם לא בעניין של ג'וקים על שיפוד או דיונונים מטוגנים, אתם יכולים למצוא בסין שפע של דברים אחרים לאכול. ולא, אין באוכל דברים שזזים.

אל תיבהלו – זה לא כל מה שיש לאכול בבייג'ינג

כשסוף סוף הגעתי לבית המלון, אחרי טיסה ארוכה במיוחד, השמיים כבר התחילו להחשיך. ואני כבר הייתי רעבה. קיבלתי את החדר שהזמנתי, נכנסתי, הנחתי את המזוודות על הרצפה ומיהרתי החוצה, אל הסמטה של המלון ואל הסמטאות הסמוכות. ניסיתי לנווט עם המפה שרכשתי מבעוד מועד בארץ, אבל הסתבר לי שאני לא כל כך טובה בניווטים. במקום להגיע לקצה שממנו נכנסה המונית שלי לסמטה, הגעתי בכלל לקצה השני, המרוחק יותר. עצרתי על יד שוטרת תנועה סינית, הראיתי לה את המפה וביקשתי עזרה. היא הפנית אותי חזרה, אבל דרך סמטה אחרת.

המלון שלי, Double Happiness Courtyard Hotel, נמצא בסמטת דונגסי מספר 4. את המסעדה הסינית הראשונה שלי מצאתי בסמטת דונגסי מספר 5, לקראת סופה. נכנסתי פנימה ומיד ניגשה אליי מלצרית שהפנתה אותי אל אחד מהשולחנות, והניחה בפניי תפריט. למרבה המזל, התפריט סיפק תמונות של המאכלים השונים. לרוע המזל, הוא לא היה באנגלית. אז התחלתי לדפדף, התלבטתי רבות ולבסוף הצבעתי למלצרית על אחת המנות. זה היה נראה לי כמו קערה של ירקות מטוגנים, או משהו בסגנון. המלצרית הנהנה, רשמה את ההזמנה והלכה להגיד לטבחים שיש להם עבודה.

טיפ #3- כשאתם נכנסים למסעדה, וודאו שקיימים בה תפריטים באנגלית או לפחות תפריטים המספקים תמונות. אתם לא רוצים להסתכן ולהזמין מנה שבסוף תתברר לכם כבשר כלב.

עברו כמה דקות והמלצרית חזרה עם המנה המבוקשת. זו הייתה קערת ברזל ענקית שהייתה מונחת על אש קטנה, ובתוכה היו כל מני ירקות ודברים נוספים שנראו לי כמו בשר, אבל מצד שני, לא היו בטעם של בשר. לא היה לי מושג מה זה. הרמתי את מקלות האכילה שהיו מונחות על השולחן והתחלתי לתקוע אותן באוכל. לא הצלחתי להחזיק אותם כמו שצריך, והסועדים האחרים שהיו נוכחים במסעדה החלו להפנות אליי מבטים מלאי שעשוע ורחמים. גם המלצרים עמדו מן הצד והנידו את ראשם מצד לצד. כנראה שהחזקתי את המקלות בצורה ממש גרועה. לא הצלחתי לתפוס את האוכל כמו שצריך. אחד המלצרים ניגש אל ארונית לבנה שעמדה בצמוד לקיר האחורי של המסעדה, הוציא ממנה סכו"ם עטוף בניילון נצמד ומיהר אליי. הוא הוציא את הסכו"ם מן הניילון והושיט לי אותו. אני ניערתי את ראשי מצד לצד, הרמתי את מקלות האכילה ואמרתי: "אני רוצה ללמוד!"

הוא הבין וכרע על ברך אחת לצדי. הוא לקח את המקלות והחזיק אותן כמו שצריך, והראה לי איך משתמשים בהם. אחר כך הוא ביקש ממני לנסות את מה שהדגים, והוא היה מרוצה. המשכתי להשתמש במקלות כפי שהוא אמר לי שצריך והתחלתי להרים את חלקיקי האוכל מהקערה אל פי. אחרי שהצלחתי להכניס לפה 2-3 ירקות, הפה שלי התחיל לבעור. בחיים לא אכלתי דבר כל כך חריף. למזלי הרב, היה לי בתיק שני בקבוקי מים. פתחתי את אחד מהבקבוקים והתחלתי לשתות ממנו. אחר כך חזרתי לאוכל, אבל אחרי שתי שניות שוב הייתי צריכה ללגום מהמים. וככה זה נמשך עד שסיימתי את הבקבוק השני והאחרון שלי.

טיפ #4 – אם אתם יודעים שאתם רגישים לחריפות, אל תשכחו לשאול את המלצר האם האוכל חריף, או לבקש ממנו שלא יהיה חריף (bu la). אם שכחתם, לפחות תדאגו שאתם מצוידים במספר רב של בקבוקי מים. 

אבל לא וויתרתי. המשכתי לאכול את האוכל הבלתי מזוהה. התחלתי לשתות במקביל מהתה שהיה מונח על השולחן. מאוחר יותר למדתי שבכל מסעדה בסין מגישים קנקן תה בחינם, כמו שאצלנו אנחנו יכולים לבקש בקבוק מים מהברז בחינם. בסין, לעומת זאת, אני לא ממליצה להזמין מים מהברז, שכן הם יהיו חייבים לעבור הרתחה ומים רותחים הם לא ממש טעימים, בייחוד אם הם לא תה.

אחרי עוד כמה נשנושים מהאוכל, הזמנתי קערת אורז על מנת לנסות ולרכך את החריפות. האורז בסין הוא כמו מים. קערת אורז עולה בממוצע 2 יואן, שזה בערך שקל. ולסינים אין בעיה לאכול אורז בבוקר, בצהריים ובערב. בבוקר האורז יתלווה לחביתה מקושקשת, בצהריים הוא יתלווה לבשר בקר ובערב הוא יתלווה לירקות. בזמן הטיול שלי בסין, למדתי שהאורז הוא מאכל שימושי מאד. אבל גם האורז לא עזר בסיפור הזה. כשסיימתי כמחצית מהמאכל המוזר, הרמתי ידיים. הלשון שלי שרפה ולא יכולתי יותר. אבל זו ללא ספק הייתה חוויה מעניינת.

בימים הבאים, כשהזמנתי אוכל במסעדה הקפדתי לברר האם המאכלים חריפים ואם כן, האם אפשר לרכך קצת את הטעם שלהם. מלצרים רבים בסין כבר מכירים את המילה "spicy" באנגלית, שמשמעותה "חריף", כך שלא תהייה לכם בעיה להסביר להם מה אתם רוצים. אם תהייה בעיה, תנסו לומר להם בסינית שאתם לא רוצים שהמנה תהייה חריפה – "bu la". חזרתי גם למסעדה הראשונה הזו מספר פעמים, ובפעמים האלו הייתי יותר חכמה. הזמנתי הרבה פעמים את מנת הברוקולי המפורסמת, שתוכלו למצוא כמעט בכל מסעדה. אין לי מושג למה הסינים אוהבים כל כך ברוקולי, אבל אם אתם לא מעוניינים לאכול בשר בסין, אתם יכולים להזמין את

המנה הזו. ערימה ענקית של ברוקולי. אף פעם לא הצלחתי לסיים את הכול.

אז מה יש לאכול בסין ואיפה כדאי לאכול? 

כשתתחילו לטייל ברחובות של סין, תבינו שהאוכל מעסיק מאד את הסינים. בכל פינת רחוב תוכלו למצוא דוכן מזון או מסעדה סינית. אם אתם מחפשים אחר אוכל זול, אתם יכולים לרכוש בדוכן אוכל סיני משופד, מאפים שנאפו במקום או תותים מסוכרים. ודוכנים, כאמור, יש כמעט בכל מקום. בסמטת המלון שלי זיהיתי דוכן אחד, וברחובות התיירותיים יותר תזהו וודאי עוד.

אם אתם מחפשים אחר מסעדה, אני ממליצה לכם לחפש בסביבה של רחוב Qianmen, רחוב הקניות שנמצא מעבר לכיכר טיאן-אן-מן. הסמטאות שיוצאות משני צדדיו של הרחוב עמוסות במסעדות טעימות וזולות במיוחד. תוכלו להזמין כאן קערת מרק מלאה בנודלס ובבקר בכ-12 יואן, שזה קרוב ל-7 שק

מקום נוסף שאני ממליצה להגיע אליו הוא שוק הלילה של בייג'ינג, שממוקם באזור של הקצה הצפוני של רחוב Wangfujing המפורסם. בשוק הלילה, שנפתח רק בערב ופועל עד השעה 10 בלילה, תוכלו למצוא שפע של מאכלים לארוחת הערב שלכם. כאן האוכל עולה קצת יותר מברחובות, אבל הוא ללא ספק שווה את המחיר. תוכלו למצוא כאן קערות נודלס וירקות, קערות אורז גדושות, דמפלינגס ממולאים בבשר או בעוף, ירקות מטוגנים וכמובן, ג'וקים משופדים, דיונונים מטוגנים, סוסוני ים על מקל ועוד שפע של מאכלים מעוררי תיאבון. תוכלו למצוא כאן גם מגוון רחב של קינוחים טעימים במיוחד.לים. זה כלום!

אם אתם אנשים כשרים ואתם לא רוצים להיסחב עם יותר מדי קופסאות שימורים, אתם יכולים לקפוץ לארוחה במסעדה הכשרה הראשונה בבייג'ינג, Dini's Kosher Restuarant. בתקופה האחרונה היא עובדת על מעבר למיקום חדש, ואני מקווה שהמיקום החדש יהיה הרבה יותר קרוב לאזורים התיירותיים של העיר. שכן עד עכשיו המסעדה הייתה ממוקמת במרחק של כ-40 דקות נסיעה מהעיר האסורה, שזו כמובן בעיה.

מאכלים שימושיים בסינית:

לפני שאתם מגיעים למסעדות הסיניות, כדאי שתצטיידו באוצר מילים בסיסי הקשור לאוכל. ככה, גם אם במסעדה לא יהיו תפריטים באנגלית, תוכלו לפחות לזהות את שם המאכל בסינית. אני ממליצה לכם להעתיק לעצמכם את שמות המאכלים שאתם מעוניינים לאכול בזמן ביקורכם בסין ולהדפיס אותם על דף מרוכז, שתוכלו להראות למלצרים. הנה לכם הרשימה הקצרה:

דמפלינג (מעין כופתה) – jiǎozi – 饺子

ברווז צלוי – kǎoyā – 烤鸭

דג – yú – 鱼

בשר חזיר – Zhū ròu – 猪肉

עוף – jī – 鸡

בקר – Niúròu – 牛肉

אורז מבושל – mǐfàn – 米饭

לחמנייה מאודה – mántou – 馒头

נולדס – yáng chūn miàn – 陽春麵

מרק – Tāng – 汤

הוט פוט סצ'ואני – Sìchuān Huǒguō – 四川火锅